איך הקשר עם המשפחה של בן הזוג משפיע על הזוגיות?

 לפניכם אציג את המקרה של ס. שהגיעה יחד עם בעלה לייעוץ, ושיתפה אותי בדרך שבה הזוגיות שלהם מתנהלת. 

"לפני שהתחתנו הייתה לבעלי מערכת יחסים מדהימה עם משפחתו, אך לאחר הנישואין הכול השתנה. נוצר מצב חדש לכולנו, גם למשפחתו וגם לי. נדרשתי להתחיל ולהתרגל שמעתה והלאה יש משפחה חדשה בחיי, לכך שאני צריכה להתחיל ולהתרגל לאנשים חדשים, עם אופי חדש ושונה משלי, וכמו שאומרים - "משפחה לא בוחרים".

"מהר מאוד נוצרו עוד ועוד נקודות חיכוך שנבעו מהתערבות המשפחה, ונוצרו קונפליקטים רבים בחיי הזוגיות שלנו. כך לדוגמא, אימא שלו דורשת שכל יום לאחר שהוא מסיים את העבודה הוא יגיע אליהם, כדי לאכול את המאכלים הטעימים שהיא מכינה. נוצר מצב שבו אני מוצאת את עצמי פעמים רבות אוכלת את ארוחת הערב שהכנתי לגמרי לבדי. כששיתפתי את בעלי שזה נורא מפריע לי, הוא דחה את הדברים בטענה שאני סתם כועסת ומנסה להרחיק אותו מהמשפחה שלו.

עוד דבר שקורה הרבה -  ההורים שלו מחליטים לבוא ולבקר ללא התראה מוקדמת. שלא תבין אותי לא נכון, הבעיה היא לא בביקור, אלא בביקורת שאימא שלו מעבירה על הדרך שבה אני מנהלת את הבית. במקום לנסות להבין שחוץ ממטלות הבית אני גם עובדת במשרה מלאה, ולא תמיד יוצא לי "להבריק" את הבית בצורה מושלמת.

דבר נוסף שמפריע לי מאוד, הוא שפעמים רבות הדיון על חיינו האישיים נהפך לדיון פומבי. חיינו האישיים לא אמורים להיפרש בפני כל המשפחה, מה גם שלצערי הוא תמיד לוקח את הצד של המשפחה שלו, למרות שאני אשתו ואלו חיינו האישיים, ואף פעם לא מגבה אותי. אנחנו רבים המון סביב הנושא הזה."

מזווית היועץ אדגיש כמה נקודות:

 ראשית, עלינו לזכור שההורים לעולם לא מחתנים את ילדיהם על מנת לגרום להם להתגרש! הסברתי לס. כי ההורים מטבעם מתערבים בחיי הזוג מתוך דאגה, ולא מתוך ניסיון לנסות לחנך ולהטיף לבני הזוג. הם בטוחים ש"הילדים" זקוקים להכוונה ולעזרה. אך לא תמיד הם מבינים שבעצם הם עושים בדיוק את ההיפך. כך שמטרתם חיובית, אך התוצאה שלילית. ההתערבות מתרחשת כאשר הזוג שוגה ויוזם אותה או שהיא מגיעה מכיוון ההורים והמשפחה.

הצעתי לס. להסתכל על הדברים כך - בדרך כלל האימא והבן מאוד מסתדרים בחיים, וקשורים האחד בשני. הבן נושא את "דגל המשפחה", וההורים רואים בו את המשך השושלת או את המשך הדרך אם תרצו. כמו כן, האימא השקיעה בבנה שנים רבות, מתקופת ילדותו, ושמרה עליו מכל משמר עד לשלב הבגרות והחתונה. פתאום, באה מישהי שצעירה ממנה ו"קוטפת" לה אותו. זה אומנם טבעי שהאימא תרצה לנסות ולהמשיך לנהל את אותה מערכת יחסים עם בנה, אך בשביל לנהל זוגיות תקינה לא ניתן לעשות זאת.

על בן הזוג להבין תחילה את הפסיכולוגיה המשפחתית, כמו שהיא מובאת בהוראות היצרן.

״על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד״

כיוון שהקשר כל כך חזק בין האם לבין הבן, ציווה הבורא על האיש לעזוב את אביו ואת אמו מיד לאחר הנישואין. אין הכוונה להיות ברוגז, אלא לעזוב מבחינה מנטלית את הוריו. מעתה, על הזוג להידבק האחד בשני, לחיות יחדיו ולקחת החלטות ביחד לאורך חייהם.

חשוב לי שתבינו זוגיות חדשה היא התחלה של משפחה חדשה, התחלה שבה עלינו להשקיע רגשית ופיזית על מנת לבנות, לבסס ולחזק את המשפחה החדשה. על הזוג מוטלת האחריות להציב גבולות ברורים, עם גמישות מסוימת, ולפעמים לקבל את השינוי בחייהם כדבר חיובי, ולאו דווקא מאיים. כך אפשר לקיים חיים שמחים ומאושרים, ולבנות בית יציב וזוגיות משגשגת.