אל תחטטי לי בפלאפון
אמון הוא דבר מרכזי עליו בנויה הזוגיות, אבל מה עושים כשהוא מתחיל להתפוגג? למה זה בכלל קורה?
האם הטכנולוגיה המתקדמת, והעובדה שכל אחד מבני הזוג מחזיק בטלפון נייד וחשוף לעולם הרחב של אמצעי המדיה והתקשורת תורמת לפגיעה באמון? במקרים רבים התשובה היא – כן. כך סיפרו לי רן ושלומית שהגיעו אליי לטיפול:
שלומית התחילה ושיתפה: "אנחנו זוג נשוי כשנה עם תינוקת חדשה, מאז ומתמיד בעלי היה אדם סגור ומסתורי שלא אומר את הכול, פשוט מסתיר דברים. אני לא יודעת אף פעם לאן הוא הולך או מי הם חבריו, ואני גם אף פעם לא חופרת לגבי זה, אבל לדעתי לדעת מתי הוא חוזר הביתה כשהוא יוצא זה דבר בסיסי."
שלומית מוטרדת מכך שהיא לא יודעת לאן בעלה יוצא, עם מי ומתי בכלל יחזור, והיא צודקת. מומלץ מאוד שבני הזוג ידעו כמה שיותר אחד על השני – לאן הם הולכים, מי הם החברים שלהם וכולי, כך נמנע מדאגות מיותרות וממחשבות שליליות להופיע. כאשר שלומית לא יודעת מתי רן יחזור הביתה לדוגמא, היא מסוגלת, מכוח הדמיון שלה, לדמיין שקרה לו הדבר הגרוע ביותר. לכן, כיועץ זוגי, אני ממליץ תמיד שכשאחד מבני הזוג נמצא בדרך הביתה, הוא יעדכן, ובמידה והוא מאחר יודיע מיד. בעניין החברים, אכן זה טוב שקיימים חברים, אבל חשוב לזכור שלאחר הנישואין החבר/ה הכי טובים שלנו זה בן/בת הזוג. זה בסדר גמור לשמור על קשר עם חברים, אבל הסוד הוא לשמור על המינון הנכון.
שלומית המשיכה: "לאחרונה המצב החמיר, לפעמים הייתי ניגשת לפלאפון שלו לראות עם מי הוא דיבר או התכתב, אתה יודע בשביל לדעת קצת יותר כי הוא לא משתף. אבל לאחרונה אם אני עושה את זה והוא מגלה, הוא ישר קופץ עליי וכועס שאני מחטטת לו בפלאפון. אני לא מבינה את זה, אם הוא כועס שאני נוגעת לו בפלאפון כנראה יש לו מה להסתיר." רן השיב: "זה לא עניינך מה קורה אצלי בפלאפון, זה מכשיר אישי שלי." שלומית הוסיפה: "לא רק שזה מה שהוא מגיב לי, הוא הוסיף לעשות ובמקרה האחרון הוא שם קוד חדש למכשיר, ומבחינתי זה עבר כל גבול". רן הגיב: "אני לא מבין, אני לא מסתיר ממך שום דבר שאמור לפגוע במהלך הזוגיות התקין שלנו, וזה שאת לא מאמינה לי רק מרחיק אותי ממך יותר..."
יתכן ורן מופנם ואינו אוהב לשתף את דבריו האישיים, ככל הנראה כך הורגל בחיי הרווקות. הסתכלות בפלאפון של בן הזוג נתפסת פעמים רבות כחדירה לפרטיות ולמרחב האישי מצדו, והדבר לא מועיל בכלום, להיפך הוא יכול לגרור רכילויות וריבים מיותרים. כך למשל, בת הזוג יכולה להיתקל בהתכתבות בין בעלה לאמו, שקשורה בו, ואינה מוצאת חן בעיניה, מיד תתחיל מריבה שמראש ניתן היה למנוע.
מצד שני אסור לבן הזוג לתת לאשתו הרגשה ש"משהו קורה מאחורי הקלעים", כמו שהזכרתי האמון הוא בסיס הזוגיות עליו מושתתת ברית הנישואין, ובמקרה הזה הוא נפגע. ללא אמון הדדי כמעט ואין זוגיות שיכולה להתקיים, ואין זוג שיכול לנהל חיים נורמטיביים בלעדיו. האמון בין בני הזוג לא יכול להיות אמון של 99%, הוא חייב להיות אמון מלא ב- 100%.זוג יכול לנהל חיים מאושרים ונפלאים, אך ברגע שנפגע האמון מתחילים להיווצר חשדות בין בני הזוג, וזה נמשך בחקירות אין סופיות, ולצערי אם לא פונים לייעוץ בזמן זה נגמר גם בגירושין.
לסיכום, בני זוג חייבים להכיר את הגבולות האחד של השני, ומאידך להתרגל לחיות חיים נורמטיביים ללא סודות ביניהם, והכי חשוב לשמור תמיד על שיח חיובי וכן בו ישתפו מה מפריע להם, מבלי לפגוע האחד בשני. אני מאמין שעם רצון אמתי אפשר לשמור על זוגיות יציבה ותקנית המושתתת על אמון מלא.